ארבע דרכים לחתים שחקן

השוק פתוח כל העונה. ארבע דלתות אליו — ולכל אחת המחיר שלה, השעון שלה והסיכון שלה.

מכרזים. רק מנהלים מציעים למכירה, רק את השחקנים שלהם, ל־24, 36 או 48 שעות. הסולם ציבורי: כל הצעה, כל מועדון. כל הצעה גבוהה לפחות ב־2% (וב־1,000 דולר) מהקודמת; הצעה בחמש הדקות האחרונות מוסיפה עוד חמש. הליגה שומרת על מחירים כנים — פרסום או הצעה שרחוקים יותר מ־60% מהשווי ההוגן של השחקן לעולם לא מאושרים, ועסקה שנוחתת רחוק ממנו הולכת לחבר המושבעים. הפטיש קונה את הזכות לדבר: שש שעות עם הסוכן, הצעת שכר (השכר הנוכחי שלו פלוס 10% כברירת מחדל — שפרו אם צריך), חוזה לשלוש שנים, בלי סעיפים. אם הסוכן אומר לא, המציע השני מקבל שתים־עשרה שעות. הכסף עובר אחד לאחד, ממוכר לקונה, בלי מס.

שיחות עם שחקן חופשי. ההצעה שלכם פותחת חלון של 24 שעות. יריבים יכולים להצטרף; אתם רואים כמה הם ואת מצב הרוח של הסוכן, לעולם לא את המספרים שלהם, ואף אחד לא יכול להוריד או למשוך. אתם קובעים שכר שבועי, עונה עד חמש, ומה שתרצו מחמשת הסעיפים: בונוס חתימה (משולם פעם אחת, עד 26 שבועות של שכר), בונוס נאמנות, מדרגות לפי דקות, תמלוגי חולצה, סעיף שחרור. במועד הסוכן שוקל את החבילות — כסף, שנים, הליגה והמוניטין שלכם, כמה עמוק אתם כבר בעמדה שלו, איך אתם מסתדרים — מול השחקן עצמו: האופי שלו, הגיל, מצב הרוח, כמה זמן הוא מחכה. חבילה הרבה מעל הרצפה שלו קשה מאוד לסרב לה. בלי דמי העברה.

השאלות. ממנהל למנהל. עונה מלאה, מחצית ראשונה (עד שבוע 11) או שנייה; לכל היותר שלוש החוצה ושלוש פנימה; דמי השאלה עד 15% מהשווי שלו; חלוקת השכר כפי שתסכימו (חצי־חצי כברירת מחדל, 20–80 לכל כיוון); סעיף החזרה אם תרצו אותו בחזרה אחרי ארבעה שבועות, בהתראה של שבוע. ה״כן״ של השואל לא מספיק — השחקן צריך לרצות ללכת, ושחקן על הספסל רוצה יותר. אין אופציית רכישה; אם אתם אוהבים אותו, חכו למכרז.

סעיפי שחרור. נכתבים בחתימה או בחידוש, לפחות חצי מהשווי ההוגן שלו. כל מנהל יכול לשלם אותו — אתם לא יכולים לסרב — והקונה עדיין צריך לספק את הסוכן על השכר. כתבו אותו גבוה וזה מגן; כתבו אותו נמוך וזו הזמנה.

עוד שני דברים. אין תקרת סגל קשיחה: חדר ההלבשה פשוט מחמיץ מ־26 שחקנים ומעלה (דובר בצוות קונה לכם גוף אחד לכל כוכב). וחידושים נפתחים 28 יום לפני שחוזה נגמר — הוא מבקש את המחיר שלו בשוק; סעיפים יכולים להוריד אותו עד 75% ממנו.

כלל האצבע שלי לעונה 1: קודם חתימו שחקנים חופשיים (הם השחקנים שהמועדונים שהתפרקו השאירו מאחור), מכרז כשחייבים, השאילו את הצעירים בשביל דקות.

מחר: צמיחה, פוטנציאל והאקדמיה — איך מרוויחים נקודה, ה־DNA של ההזדקנות, ובית הספר שאתם מממנים או מזניחים.