כסף

מטבע אחד, דולרים, אותו דבר בכל מדינה — כדי שמנהלים יוכלו לדבר מספרים זה עם זה. הנה מאיפה הכסף בא, לאן הוא הולך, והכלל האחד שמשאיר מועדון בחיים.

היום הראשון. 1.5 מיליון דולר בבנק, אצטדיון של 3,000 מושבים, בלי צוות. ההנהלה מוסיפה עוד 3.5 מיליון — לא בבת אחת, אלא כמענקים על עשיית הדברים הראשונים נכון:

כל יום ראשון השבוע מתחלף. יוצא: משכורות שחקנים, משכורות צוות, תחזוקת האצטדיון (1,100 דולר בשבוע לכל 1,000 מושבים — 3,300 לאצטדיון ההתחלתי), מה שאתם שמים באקדמיה. נכנס: מענק ההתאחדות — 5,100 דולר בשבוע בליגה העליונה, 4,700 בשנייה, 3,000 בשלישית.

ימי משחק משלמים את הקופה. קהל כפול מחיר כרטיס: 5 עד 60 דולר, ו־20 הוא מה שהקהל מחשיב הוגן — מעל זה באים פחות; יציע האורחים משלם פרמיה; ידידות מכניסה שליש מקופה רגילה. אוהדים קונים חולצות ומרצ׳נדייז כל העונה, לפי כמה עוקבים אחרי השחקנים שלכם.

ספונסרים הם המנוע השני. שלוש משבצות — חולצה, משנית, שם האצטדיון — וכל עסקה נושאת שניים עד ארבעה סעיפים שמשלמים כשדברים קורים: משחק ששוחק, ניצחון, שער, שער נקי, בית מלא, דרבי, מסע גביע. בונוס חתימה מראש (שישה שבועות של הבסיס), בונוס סיום אם העסקה נגמרת טוב, מקדמה במזומן אם צריך (מוחזרת ב־35% בשבוע מהזרמים). זוג משבצות ריקות משלם לספונסר היחיד שלכם פרמיית בלעדיות של 25%. ספונסר הימורים משלם יפה וסוגר את הדלת למותגים משפחתיים — עסקה, לא טריק. הצעות מגיעות מעצמן; דובר טוב בצוות עושה אותן טובות יותר.

גביעים והעברות. קופת גמר הגביע גדלה עם הצעות האירוח שמועדונים מגישים עליו. מכירת שחקן במכרז היא הכסף המהיר ביותר במשחק — והאיטי ביותר להחלפה.

הכלל. שמרו על המשכורות — שחקנים וצוות יחד — מתחת לבערך 85% ממה שנכנס. זו הרצועה שכל העולם מכוון אליה: מועדון אמצע טבלה מוציא 70–85% מההכנסה על משכורות ותחזוקה וחי על השאר. עונה רעה אחת כואבת. שתיים מכריחות מכירה. פשיטת רגל אפשרית, ותמיד באשמתכם.

ההשקעה האיטית והבטוחה. מושבים. כל 1,000 שמוסיפים עולים תחזוקה לנצח ומשלמים בכל משחק בית לנצח. בונים כשהאצטדיון מלא, לא לפני.

מחר: ארבע דרכים לחתים שחקן — מכרז, שיחות עם שחקן חופשי, השאלה, סעיפים — ואיזו מהן מתי.